מכתבים לאלעד























דבר המחלקה למפקד המחלקה

אלעד, עברנו איתך תקופה לא קצרה, ובעצם די ארוכה - שהרי שנה וחצי לא הולכות ברגל. והנה הגיע הרגע שחיכינו לו שנה וחצי, אבל אנו כל כך מצטערים שהגיע. אנו נפרדים ממך ומכל שאר פקודיך, אך לא בהכרח לתמיד שכן זה ברור שהקשר ביננו ימשך, מכיוון שרקמנו ביננו יחסים מעבר ליחסי מ"מ - חייל. אנו מביטים אחורה ומסרבים להאמין כבר עברה שנה וחצי, בעצם היא טסה.

ואם טיפה מנסים להזכר, אנו רואים את כל המסלול עובר לנגד עיננו שבוע אחר שבוע, חודש אחר חודש, שלב אחר שלב והכל כאשר אתה מפקד המחלקה, מפגין סמכותיות וכושר הנהגה שתמיד שימש לנו מודל לחיקוי.

מי האמין שאת אותה מחלקה של טירונים שלא יודעים מה זה קיטבג, תצליח להפוך למחלקת חי"ר בפלוגת צנחנים ותצעיד אותה להישגים מרשימים בבחנים ובתרגילים. מי האמין שאותם טירונים, עוד יבוא יום והם ישכבו לצידך במארבים בלבנון, מי האמין ? .........

תמיד נזכור אותך בתור הקצין הג'נטלמן שמבין ברפואה ומקפיד תמיד על עברית תקנית, כל הסבר שלך, על כל דבר, היה מקיף וממצה את כל החומר, ועם תנועות הידיים - איך אפשר שלא להבין.

בסוף כל ארוחה מודה יפה לתורנים, וגם אם היה לוף לארוחת צהרים אמרת - " תודה רבה היה טעים מאוד" ואם חס וחלילה היה נשאר קצת אוכל בצלחת, התנצלת בפני התורנים.

כל מושג שיש לנו בייחלות, מפזצט"א ועד איגוף, ידע על נתוני פק"לים, ועוד..., אנו חבים לך ולסגל שמתחתיך, ולשיעוריך שהיו בכיתות הלימוד השונות, וגם אלו שהיו בשטח שעקב הציפות האיומות שם, לא זכור לנו הרבה מהם.

המחלקה













אלעד היקר
שומע אני את שמך ברדיו
ומתקשה להאמין שאתה איננו !!!
כמו שרק אתמול נפגשנו
בין תעסוקה מבצעית בלבנון
ובטחון שוטף ביהודה ושומרון.
בין תרגיל פלוגתי, תרגיל גדודי ותרגיל חטיבתי
בין תרגיל מוסק לתרגילי שטח.
התגברת בגדול על כל מכשול, קושי ומתח.
כי אותך אלעד רק מעטים שלא הכירו !
אבל הבחורים, אני וכן עוד רבים,
ידענו שמאחורי הפנים העדינות, הקטנות ומלאות החן
מסתתר מפקד צעיר, אך מזהיר
לא הרפתקן כי אם מקצוען
מפקד ומחנך שקודם כל דאג ואהב
את מי אם לא, את בחוריו ?
ואם נשאר, כן אם נשאר קצת זמן,
אז גם את עצמו.
אלעד היקר !
למרות רצוני העז לא התאפר לי
להיפרד ממך כיאה למפקד,
כי ממש בשעה שאלפים נפרדים ממך בהרכינם ראשם
אני, אריה, נהג הטיולית, הסתובבתי בחוצות רמאללה
עם בחורים אחרים, ממוצב למוצב.
כואב ומצטער שכך זה נגמר
הלזה האמנו ?
גם אם ארצה למצוא טיפת נחמה
הרי אמצא זאת רק בפלוגת החוד.
פלוגה שעליה הופקדת ותחת פיקודך הגיעה עד הלום !
כי גם אני אלעד !
עם כל אותם בחורים עייפים ומיוזעים
כואבים את הכאב.
ומנסה לעכל אם זו אמת או רק חלום.
אתה אלעד, שכב לך ותנוח בשלום.
כי הבחורים הבטיחו
שאת מניחי המטענים, הבורחים כמו עכברים ושפנים
יחסלו בכל מקום.

אריה,
נהג הטיולית


  חזרה לתחילת העמוד
עיצוב אתר: איה גולן © כל הזכויות שמורות: למשפחת בן דוד