אלעדי,
לקטנו תמונות וקטעים שכתבת וכתבו אחרים, מתקופות שונות שלך בחיים,
אך אין בהם אפילו קוצו של יוד לתאר ילד - גבר ומלוא חיים.





שהרי כאילו אצה לך הדרך וחייב היית למהר להספיק דברים שלאחרים מספיקים לכל החיים.
לתרום לחברה, לתקן כל עוולה, לחנך צעירים, להרעיף אהבה על המשפחה, פעמיים להיות נציג המדינה בגולה, להיות מדריך מוערך בצופים שמקנה אהבת מולדת וערכים, מפקד בצבא שלא ויתר על מורשת קרב, על לימודים ואהבת צמחים.

לא נוכל בדפים ספורים לספר על יחודך, אופייך וגדלות דמותך
רק נדע זאת לומר: כל אחד נושא בליבו את אלעדי שלו
ואנו חסרים אותך בחיינו אוהבים אותך כל יום כל דקה והחיים קשים עלינו בחסרונך.